הורים רבים נתקלים בכל יום בשאלות הנוגעות למעקב טיפת חלב הנערך בתחנות שנועדו לכך בישראל. רכזנו עבורכם תשובות לשאלות נפוצות, היכולות לעזור לכם בהתנהלותכם מול תחנת טיפת החלב שלכם.
האם יש צורך בתשלום אגרת טיפת חלב?
עפ"י הנחיית סמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים מזה שנים שאין צורך יותר לשלם אגרת טיפת חלב.
מי צריך להיות תחת מעקב טיפת חלב?
כל תינוק הנולד בישראל, צריך להיות תחת מעקב טיפת חלב. ליתר דיוק תחת מעקב תחנת טיפת חלב הקרובה לביתו, במשך 5 השנים הראשונים לחייו. התחנות משמשות כמקור מידע עבור תינוקות והורים, מגיל לידה ועד גיל 6 שנים (כיתה א'). בגיל 3 ו-5 שנים, מגיע הפעוט לצורך מעקב התפתחות, גדילה ובדיקת סינון ראיה – ללא צורך בקבלת חיסון.
מדוע יש צורך במעקב טיפת חלב?
ילדים זקוקים למעקב בריאותי מיום לידתם, בדגש על התפתחות וגדילתה. מטרת המעקב היא פיקוח אחר מצבו של התינוק (מבחינה מוטורית, שפתית, נפשית, שכלית וחברתית). הסיבה למעקב היא שלהתפתחות התינוק בשלב זה של חייו, יש השלכות משמעותיות על תפקודו כאדם בוגר.
בישראל מאמינים כי על טיפת חלב לשמש כשירות בריאות מונע, אוניברסלי, נגיש, זמין וסדיר. גם עבור הילדים וגם עבור ההורים. זאת לצורך מתן הדרכות שונות, יעוץ הולם לצורכי הילדים, לצורך ביצוע בדיקות לאיתור בעיות בריאות למען טיפול ו/או שיקום – מוקדמים ככל האפשר. עוד במסגרת המעקב ניתנים לתינוק חיסונים למניעת מחלות.
מהי המטרה אותה מנסה משרד הבריאות להשיג באמצעות תחנות טיפת החלב?
- קידום ושמירת בריאותם הגופנית, שכלית, רגשית וחברתית של הילדים במשפחותיהם.
- מניעת מחלות וסטיות ממצב בריאות תקין.
- גילוי מוקדם של ליקויים שיאפשר טיפול ו/או שיקום מוקדם ככל האפשר.
- פיתוח התנהגויות מקדמות בריאות בקרב הילדים ומשפחותיהם.
- קביעת הצרכים הבריאותיים של כלל הילדים, ברמה אזורית וארצית, לשם יזום וידוע גורמי בריאות חינוך ורווחה על הצורך בתכנון שירותים.
- העברת הדרכות בטיחות.
- הקפדה על פיתוח הרגלי תזונה תקינים ובריאים.
מתי מתבצעת הבדיקה הראשונה בטיפת החלב?
הבדיקה הראשונה חלה בסמוך לשחרור הילוד מבית החולים, מומלץ מהימים הראשונים לחייו. על ההורה ליצור קשר עם תחנת טיפת החלב הסמוכה לביתו לצורך קביעת בדיקה ראשונית. הכוללת אומדן מצב התינוק ומתבססת על ראיון עם ההורים ובחינת טפסי השחרור מבית החולים.
היכן נערכים מפגשי טיפת החלב?
המפגשים עם המשפחה נערכים בתחנת טיפת החלב הקרובה לבית. במקרים מסוימים הם נערכים במסגרת ביקורי בית במידת הצורך (ובתיאום עם אחות בתחנה). למעשה רוב הילדים אכן מתאמים תור למפגש ראשון בתחנת טיפת החלב, אבל כל ילד/ה בכור/ה זכאים לקבל ביקור בית לאחר הלידה. זאת לפני ההגעה הראשונה לטיפת חלב.
כל תינוק שנולד פג זכאי גם הוא לביקור בית ראשון וכל ילד שנולד עם בעיה חריגה. הכוונה היא למום מולד או תינוק בסיכון כלשהו זכאי לביקור בית ראשון לפני המפגש בטיפת חלב.
בכל כמה זמן יש להגיע לתחנת טיפת החלב לבדיקות?
במשך תקופת המעקב, על ההורים להגיע עם הילד לצורך מתן חיסונים בתקופות שונות עליהם מקבלים ההורים הודעה מראש. פגישות נוספות נקבעות בהתאם למצבו הבריאותי וההתפתחותי של הילד או על פי צרכי ההורה. לצורך הדוגמה: פגים, ילדים בהזנחה, ילדים עם מומים שונים, חולים במחלות כרוניות ועוד – מגיעים לעיתים תכופות יותר למעקב. ישנם הורים הנתקלים בבעיות שונות של תזונה או הנקה, אמהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה, משפחות הסובלות מעוני ועוד – גם הן/ם מגיעים לפגישות מעקב נוספות.
מה כוללות הפגישות בטיפת החלב?
הפגישות כוללות מתן חיסונים, שקילת התינוק, בדיקות התפתחות שונות על ידי האחות המטפלת ועל ידי בדיקות רופאים המגיעים לתחנה. בכל מפגש שכזה מציינת האחות את מטרת המפגש, מתייחסת למפגש הקודם ומסבירה להורה גם את המצפה לו במפגש הבא. בנוסף מטרת המפגש היא מתן מענה לשאלות ההורים ולמתן ייעוץ.
אחיות טיפת החלב מנחות ומייעצות את בני משפחה תוך התאמה לערכים ולתרבות של המטופלים ושמירה על כבודם ופרטיותם.
בנוסף מקבלים ההורים הנחיות לגבי תזונת התינוק על פי ה"תדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט בישראל".
אחיות טיפת החלב מנחות את ההורים לגבי מתן ויטמנים ותוספים שונים לתינוק, הן בהתאם להנחיות משרד הבריאות והן בהתאם למצבו הבריאותי של התינוק.
עוד במסגרת פגישות המעקב מתעדת האחות תוצאות בדיקות ומעקבים שעבר הילד אצל רופא הילדים, רופאים מומחים ועוד, זאת בכדי לעדכן את התוצאות ברשומות הבריאות לצורך מעקב.
במידת הצורך מפנה אחות טיפת החלב את הורי התינוק למעקבים ואבחונים חיצוניים כגון – המכון להתפתחות הילד, בדיקות ראייה, רופא ילדים ועוד. זאת בהתאם לממצאי הבדיקות הנערכות בתחנה ובהתאם להתפתחות התינוק.
החיסונים במסגרת המעקב ניתנים בהתאם לתוכנית של משרד הבריאות ועל פי הנחיות המתעדכנות מעת לעת של "תדריך חיסונים". אין צורך באישור רפואי ובבדיקת רופא לפני מתן חיסוני שגרה אלא במקרים מיוחדים.
הערכת גדילת התינוק מתבצעת על פי שקילת ומדידת היקף ראשו של התינוק – זאת בהשוואה לעקומות הגדילה המעודכנות של משרד הבריאות. פרמטר חשוב נוסף הנבדק הוא אורך התינוק (עד גיל שנתיים) וגובה הפעוט (מעל גיל שנתיים).
בין הגילאים 9 חודשים ועד שנה תנחה האחות את ההורים לבצע ספירת דם לצורך בדיקת הומוגלובין ומדדים נוספים.
לשם מה נערכת בדיקת רופא בטיפת חלב?
גם אם אתם מטופלים אצל רופא ילדים של קופת החולים, עליכם להגיע לבדיקות רופא בטיפת חלב. הבדיקות נערכות לצורך קבלת אנמנזה, בדיקה גופנית כללית ובדיקה נוירולוגית – התפתחותית להערכת מצבו התפתחותי של הילד, על פי הסעיפים השונים ברשומת הבריאות. בדיקות רופא נוספות תקבענה על ידי הצוות הבריאותי על סמך ממצאי בדיקה זו ועל סמך שיקול דעת מקצועי.
הורים רבים מוותרים על בדיקת הרופא בטיפת חלב, מכיוון שהם יוצאים מתוך נקודת הנחה כי רופא הילדים שלהם רואה את ילדם בתדירות גבוהה. רופא הילדים איננו מעריך את גדילתו והתפתחותו של הילד כשנדרש לבדוק את הילד בזמן מחלה. הילד עצמו אינו מבטא את כישוריו בזמן שהוא אצל רופא הילדים, לכן כדאי להקפיד ולהגיע לרופא ההתפתחות שגם בודק בדיקה פיזיולוגית וגם מעריך את ההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית.
מהי בדיקת הראיה שנערכת במסגרת המעקב?
מדובר בבדיקת סינון לראיה שמבוצעת באחת משתי השיטות הבאות:
1. בדיקה בשיטה של רטינוסקופיה מהירה בגיל 9 חודשים עד שנתיים וחצי.
2. בדיקת ראיה באמצעות לוח סנלן, בגיל שלוש עד שלוש וחצי שנים. בדיקת סינון לראיה לכלל הילדים נערכת בגיל 6-5 שנים באמצעות לוח סנלן.
איך מתבצע הרישום והדיווח בתחנות טיפת החלב?
על כל אחות חלה החובה לרשום את הנתונים האישיים של התינוק, בדייקנות, גם על גבי כרטיס הבריאות שנפתח עבור הילדים בבדיקה הראשונה יפתח למטופל בביקורו הראשון בטיפת חלב. אם היה מטופל בתחנה אחרת, יידרש הכרטיס ממקום הטיפול הקודם (בתחנה ממוחשבת ייפתח גיליון אלקטרוני על פי ת.ז.).
בכרטיס בריאות הילד יירשמו נתונים על הילד, משפחתו וסביבתו, ההריון והלידה ופרטים רלוונטים נוספים.
בכל ביקור של הילד, ירשמו בכרטיס כל ממצאי הבדיקה כולל פרטים אנימיסטיים. גם כל הפעולות שנעשו על ידי הצוות הבריאותי (בדיקות, חיסונים, הערכת גדילה, הדרכה וכו').
כרטיס אישי לילד (כחול) לכל ילד ובו ירשמו באופן שוטף כל נתוני מעקב הגדילה.
פנקס חיסונים אישי ניתן לכל ילד בבית החולים. בפנקס נרשם מתן החיסון הראשון נגד דלקת כבד נגיפית B על ידי נותן החיסון. בנוסף נרשם בהם ביצוע בדיקות P.K.U ותת תריסיות. בכרטיס זה נרשמים באופן שוטף החיסונים אותם יקבל וקיבל הילד.
מה עושים במקרה של מעבר דירה?
ראשית עליכם לעדכן את התחנה הישנה בדבר המעבר. לאחר מכן תבקשו מהתחנה החדשה (אליה אתם מעוניינים לעבור) שתיצור קשר עם הישנה. עליהם לבקש למשוך את פרטי הילדים ולעדכן את הכרטיס שלהם בתחנה החדשה.
יתכן שבשל מעבר הדירה יהיה גם מעבר לתחנת טיפת חלב אחרת. לעתים היא תהיה שייכת למשרד הבריאות או לקופת חולים. לכן יהיה צורך לחתום על טופס ויתור סודיות, לצורך העברת תיק הילד מתחנה אחת לאחרת .
מה עושים במקרה של רצון לעבור תחנה בשל חוסר שביעות רצון?
אם מדובר בטיפת חלב של משרד הבריאות לרוב יש צורך באישור של אחראית התחנה או המפקחת שמעליה כי רוב התחנות מקבלות את המטופלים לפי אזור מגורים. במידה שטיפת החלב שייכת לקופת החולים ויש סניף נוסף קרוב, לרוב אין בעיה לעבור תחנה.
איך משחזרים פנקס חיסונים?
כדי לשחזר פנקס חיסונים יש צורך לשלם אגרה, את התעריף תוכלו למצוא באתר משרד הבריאות.
עד גיל 6 שנים שחזור הפנקס מתבצע בתחנת טיפת החלב הילדים חוסנו/טופלו.
במקרה של תלמידי בית ספר, יש לפנות אל המקום האחרון בו חוסן הילד (לדוגמה אחות בית הספר) וכמו כן גם אל תחנת טיפת החלב בה הילד חוסן.
חשוב לזכור שבקופת החולים שלכם אמור להיות רישום של כל החיסונים. אבל תוכלו לקבל רק את התדפיס ולא את המקור.
ניתן להוציא תדפיס של החיסונים אך זה ללא הפנקס הכחול והרישום. לכל מקום בו מתחסנים, חייבים להגיע עם פנקס חיסונים, על מנת לרשום את החיסונים שמתקבלים בהמשך.
מבוגרים (מעל גיל 25) ובני נוער בגילאי 16 עד 25 צריכים לפנות אל לשכת הבריאות, אל התחנה בה טופלו כילדים. שם יוכלו לנסות לשחזר חלק מהחיסונים. בנוסף כדאי לפנות גם אל בית הספר או לכל מקום אחר בו חוסנו בעבר. לשכת הבריאות היא תמיד המקום הראשון שכדאי להתחיל בו את שחזור הפנקס.
במידה ולא הצלחתם לשחזר את פנקס החיסונים, לא מומלץ לחזור על חיסונים בטרם תתייעצו עם רופא.
מה עושים אם רוצים להתלונן על אחות או על תחנה?
טיפות החלב בארץ חלקן שייכות למשרד הבריאות וחלקן לקופות החולים. ברוב הערים בישראל טיפת החלב תהיה שייכת או למשרד הבריאות או לקופת החולים. לדוגמא: בעיר כפר סבא, טיפות החלב שייכות לקופות החולים. בעיר רחובות טיפת החלב שייכת למשרד הבריאות. יש רשימה מעודכנת באתר משרד הבריאות.
לכן בהתאם לסוג טיפת החלב כך ניתן לפנות בתלונה:
אם מדובר בטיפת חלב של קופת החולים, פונים למנהלת הסניף של הקופה. היא אחות ניטרלית שלא שייכת למערך האחיות (לכן היא נוטה להבין את עמדתו של המטופל).
במידה וטיפת החלב שלכם שייכת למשרד הבריאות, לכל תחנה יש לשכה ומחוז. ניתן לברר לאיזו לשכה היא שייכת או לאיזה מחוז. לאחר מכן ניתן לפנות ישירות לאחות המחוזית או לאחות המפקחת הנפתית בלשכה. למשל -הערים מודיעין, לוד, רמלה, שייכות לנפת רמלה ולמחוז מרכז. אם רוצים ממש להרחיק לכת עם התלונה, ישנה אחות ארצית היושבת בירושלים. היא אחראית על כל טיפות החלב בארץ, כולל קופות החולים (טלפון של משרדה בירושלים 02-6228820). ניתן לשלוח תלונה גם למשרדה, למרות שעדיף קודם לפנות למחוז, שם המענה יותר מהיר. מה גם, שברוב הפעמים היא תפנה את הפנייה בחזרה אל המחוז לטיפול.
האם מתקיימים קורסי החייאה בתחנות טיפת החלב?
קורסי החייאה מתקיימים בחלק מתחנות טיפת חלב, לרוב בתחנות ששייכות למשרד הבריאות. מדובר ביוזמה משותפת של מד"א עם טיפת חלב. לצורך פתיחת קורס יש צורך בתחנה שיש בה חדר מתאים להדרכה. לכן לא בכל תחנה זה מתאפשר.
איך מתנהל מעקב טיפת החלב בעת הריון?
יש לפנות לטיפת החלב הקרובה לביתכם, לומר שאתם מעוניינים במעקב הריון ולתאם תור. לפגישה הראשונה מומלץ להגיע עם כל מסמכי הבדיקות שנעשו עד לשלב זה מאז תחילת ההריון. הכוונה היא לבדיקות דם, אולטרסאונד, בדיקות שתן ועוד. לאחר התור הראשון, יקבע לכם תור בכל חודש עד לשבוע 40. אם עד אז לא תלדו, משבוע 40 ואילך יש להיות במעקב במרכז לבריאות האישה של קופת החולים.
*חשוב לציין שמעקב ההריון בטיפת חלב איננו חובה. ניתן לבצע את המעקב גם בקופת החולים. במידה והמעקב מתרחש בקופות החולים, יש להקפיד שגם שם נערכות כל הבדיקות הנחוצות. בנוסף שעל המעקב מפקח רופא הנשים שמלווה את ההריון.
